Ariel Roguin,MD, PhD

טיפול בהפרעות קצב

רקע
ככל שהאדם מתמבגר כך גם מערכת ההולכה מזדקנת. עלולים להפריע הפרעות קצב הלב כמו כו היווצרות של אוטם בש​ריר הלב עלולה לגרור סיבוכים שונים. חלקם נקראים 'סיבוכים חשמליים', כאלה המערבים את המערכת החשמלית של הלב. הביטוי הקליני לסיבוכים אלו יהיה הפרעות קצב שונות והפרעות בהולכה החשמלית. 

ניתן לחלק הפרעות הקצב להפרעות הולכה וחסמים שונים – כאשר לרוב הדופק הוא איטי והטיפול לרוב הוא קוצב לב, או הפרעות קצב מהירות.

'פרפור חדרים ראשוני' או  Ventricular Fibrillation) 'VF')
הפרעת קצב מסוכנת, העלולה לגרום למוות מיידי. פרפור חדרים יכול להופיע דקות או שעות או יום-יומיים לאחר האוטם. בשפה יום יומית, מכונה מצב זה 'דום לב'. בגלל היעדר דם וחמצן מאותו אזור בלב המעורב באוטם, נוצרים גירויים חשמליים חולניים, אשר מתדרדרים לפרפור חדרים. בזמן פרפור חדרים שריר הלב לא מתכווץ כלל ולכן, פונקצית המשאבה של הלב פוסקת. לחץ הדם נופל וללא החייאה מיידית, החולה ימות תוך דקות. 
חולים עם VF נמצאים ביממה הראשונה בסכנה הרבה יותר גדולה מאשר חולי אוטם ללא הפרעת קצב קשה זו. אולם, חולים אשר עוברים החייאה מהירה ומוצלחת, יכולים להתאושש. הפרעת הקצב לכשעצמה, לא חייבת להשפיע על המשך המחלה ועל הפרוגנוזה של החולה.

'טכיקרדיה חדרית' או Ventricular Tachycardia) 'VT')
הפרעת קצב המאופיינת על ידי קצב לב מהיר מאוד, שמקורו בחדרי הלב. לעיתים, הדופק עלול להגיע עד כדי 150-200 פעימות לדקה. במהירות זו הלב לא מספיק להתמלא בדם, עוצמת הכיווץ יורדת מאוד ובמקביל, לחץ הדם עלול ליפול. לעיתים, ה- VT עלול להתדרדר לפרפור חדרים ראשוני (VF).

חסם עליתי-חדרי מלא
ביטוי להפרעת הולכה, כאשר הגירוי החשמלי לא מצליח לעבור מהקוצב הטבעי הממוקם בעליה, דרך סיבי ההולכה ועד לחדרים. מצב זה, בו הדופק מואט מאוד, אופייני לאוטמים בדופן התחתון של הלב, המערבים את העורק הכלילי הימני. כאשר הגירוי החשמלי לא מצליח לעבור מהעליות לחדרים, נוצר 'חסם עליתי-חדרי מלא'. החדרים, גם ללא גירוי מהעליות, מסוגלים לייצר דופק עצמוני, אך זהו דופק איטי מאוד, לפעמים לא יותר מ- 20-30 פעימות לדקה. דופק איטי שכזה לא מאפשר ללב לענות ביעילות על הצרכים האנרגטיים של הגוף.

במהלך הטיפול
הטיפול המיידי בהפרעות קצב מהירות הוא מתן שוק חשמלי והחייאה. לאחר מכן, יאושפזו החולים ביחידה לטיפול נמרץ. 
הפרעות קצב כמו 'פרפור חדרים' ו'מהירות חדרית', המופיעות מעבר לימים הראשונים מתחילת האוטם, 'מסמנות' חולים בעלי פוטנציאל להפרעות קצב קשות גם בשלבים מאוחרים יותר. חולים אלו צריכים לעבור עיבוד על ידי מומחים לאלקטרו-פיזיולוגיה, להיות במעקב וחלק מהם יצטרכו לקבל תרופות אנטי-אריטמיות (נגד הפרעות קצב) ו/או שיוחלט להשתיל בגופם קוצב לב כמו הדפיברילטור. 

חולים הסובלים מחסם עליתי-חדרי מלא יצטרכו, לעיתים, עזרה על ידי קוצב לב 'זמני', המוחדר ליד מיטת החולה ומיועד רק לתקופת ביניים, עד שהדופק התקין יופיע שוב. ואכן, ברוב המקרים, החסם המלא חולף תוך שעות עד ימים. במיעוט המקרים, חולים שהדופק שלהם לא מסתדר, יצטרכו קוצב לב קבוע.